שחרור מהעצמי (שחרור מאגו)

שחרור מהעצמי

גלטים ב, 20:

עִם הַמָּשִׁיחַ נִצְלַבְתִּי וְאָנֹכִי לֹא אֶחְיֶה עוֹד כִּי אִם הַמָּשִׁיחַ הוּא חַי בְּקִרְבִּי …

השחרור כאן יכול להתבטא ב 4 מילים קצרות: ״לא אני אלא ישוע״… עלינו להשתחרר מהעצמי. העצמי לעולם לא יחדל מדרישותיו החשובות. אני חשוב. תביטו עליי. עזרו לי. התפללו עבורי. תרפאו אותי. אני זקוק לעזרה עכשיו. אנשים עם בעיות המרוכזים בעצמם הופכים להיות עבדים של הבעיות שלהם. ככל שהם מתרכזים בעצמם ובבעיות שלהם כך הם הופכים ליותר מרוכזים בעצמם וליותר משועבדים לעצמי.

החלופה הינה המשיח. לא אני אלא המשיח. זאת ההחלטה שעליך לקחת. אני מתפטר. במקומי אני נותן לישוע להכנס ולקחת שליטה. רבים מנסים ללכת בעקבות האדון מבלי לעשות את הצעד הראשון הזה.

המשך…

אבריי, חלקי גופי, הינם כלי צדקה כנועים לאלוהים לשרותו ולכבודו

וְאַל תִּתְּנוּ אֶת אֵבָרֵיכֶם לִהְיוֹת לִכְלֵי עָוֶל לַחֵטְא אֲבָל תְּנוּ עַצְמְכֶם לֵאלֹהִים כַּחַיִּים מֵעִם הַמֵּתִים וְאֵבָרֵיכֶם לִכְלֵי צְדָקָה לֵאלֹהִים. (רומים ו, 13)

בעת ששימשתי כרועה קהילה בלונדון, נאבקתי קשות נגד דיכאון שהיה עוטף אותי, מכביד עלי וסוגר אותי. זה גרם לי לתחושות של חוסר תקווה וכישלון. אולי גם אתם יכולים להזדהות עם זה. נלחמתי נגד זה בכל דרך שהכרתי, מבלי לראות תוצאות. יום אחד, קראתי את הדברים הבאים מספר ישעיהו:

לָשׂוּם לַאֲבֵלֵי צִיּוֹן, לָתֵת לָהֶם פְּאֵר תַּחַת אֵפֶר, שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן תַּחַת אֵבֶל, מַעֲטֵה תְהִלָּה, תַּחַת רוּחַ כֵּהָה; וְקֹרָא לָהֶם אֵילֵי הַצֶּדֶק, מַטַּע יְהוָה לְהִתְפָּאֵר. (ישעיהו סא, 3) המשך…

אין לשטן מקום בחיי, אין לו שליטה עלי, והטענות שלו נגדי אינן תקפות. הכל כוסה בדם ישוע!

מִי יַעֲנֶה בִּבְחִירֵי אֱלֹהִים הֵן אֱלֹהִים הוּא הַמַּצְדִּיק׃ וּמִי־הוּא יַאֲשִׁימֵם הֵן הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר מֵת וַאֲשֶׁר נֵעוֹר מֵעִם הַמֵּתִים הוּא מִימִין הָאֱלֹהִים וְהוּא יַפְגִּיעַ בַּעֲדֵנוּ. (רומים ח, 34-33)

לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ, עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע; הֵן בְּיוֹם צֹמְכֶם תִּמְצְאוּ חֵפֶץ, וְכָל עַצְּבֵיכֶם תִּנְגֹּשׂוּ. הֵן לְרִיב וּמַצָּה תָּצוּמוּ, וּלְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע; לֹא תָצוּמוּ כַיּוֹם, לְהַשְׁמִיעַ בַּמָּרוֹם קוֹלְכֶם. הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ, יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ? הֲלָכֹף כְּאַגְמֹן רֹאשׁוֹ, וְשַׂק וָאֵפֶר יַצִּיעַ, הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם, וְיוֹם רָצוֹן לַיהוָה? (ישעיהו נח, 5-3)

לאנשים המתוארים כאן, צום מהווה חלק ממנהג דתי מקובל. זה היה סוג הצום שקיימו הפרושים בימי ישוע. לא היה בצום הזה חזרה כנה ממעשים רעים או כניעה לאלוהים. להפך, הם המשיכו בכל ענייני היום-יום כרגיל, והמשיכו להחזיק באותן גישות מרושעות כגון תאוות בצע, אנוכיות, גאווה ודיכוי. המשך…

אין לשטן מקום בחיי, אין לו שליטה עלי, והטענות שלו נגדי אינן תקפות. הכל כוסה בדם ישוע המשיח!

מִי יַעֲנֶה בִּבְחִירֵי אֱלֹהִים הֵן אֱלֹהִים הוּא הַמַּצְדִּיק׃ 34 וּמִי־הוּא יַאֲשִׁימֵם הֵן הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר מֵת וַאֲשֶׁר נֵעוֹר מֵעִם הַמֵּתִים הוּא מִימִין הָאֱלֹהִים וְהוּא יַפְגִּיעַ בַּעֲדֵנוּ. (רומים ח, 33-34)

המשיח הוא המושיע היחיד שקיים, והוא מושיע גם מרוחות רעות. רק ישוע מסוגל לשבור את כוחה של כבילות רוחנית בחיי אנשים ולהוציא אותם לדרור. חשוב שגם אנו נכיר את המושיע מרוחות רעות בדרך זו. המשך…

מעבר מקללה לברכה

מראי מקום לפודקאסט

הַמָּשִׁיחַ פָּדָנוּ מִקִּלְלַת הַתּוֹרָה בִּהְיוֹתוֹ לִקְלָלָה בַּעֲדֵנוּ כַּכָּתוּב קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי. לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא בִּרְכַּת אַבְרָהָם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ עַל הַגּוֹיִם לְמַעַן אֲשֶׁר נִקַּח אֶת הַבְטָחַת הָרוּחַ עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה. (גלטים ג, 13-14)

כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ וַיהוָה הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ. (ישעיהו נ״ג, 6)

המשך…

אלוהים סלח לי ושחרר אותי מחטאותיי

אֲשֶׁר יֶשׁ־לָנוּ בּוֹ הַפִּדְיוֹן בְּדָמוֹ סְלִיחַת הַחֲטָאִים. (קולוסים א, 14)

מות הקורבן של ישוע על הצלב מסכם את הדאגה הכוללת של אלוהים לכל צורך אפשרי שיש למין האנושי. במקום להציע לכל סוג של בעיה פיתרון שונה, הברית החדשה מציעה תכנית שיקום כוללת, עבור כלל הבעיות של המין האנושי:

כִּי הוּא בְּקָרְבָּן אֶחָד הִשְׁלִים לָנֶצַח אֶת־הַמְקֻדָּשִׁים. (אל העברים י, 14)

מחבר האיגרת אל העברים ממשיך להסביר מה קרה בעקבות הקורבן של ישוע:

וְהוּא אַחֲרֵי הַקְרִיבוֹ זֶבַח אֶחָד עַל־הַחֲטָאִים יָשַׁב לִימִין הָאֱלֹהִים לָנֶצַח. (אל העברים י, 12)

מדוע הוא ישב? מפני שהוא יותר לעולם לא יידרש לשוב ולהקריב את עצמו. המשך…

נָבֹאָה־נָּא בְתוֹדָה

לָכֵן אֲנַחְנוּ הַמְקַבְּלִים מַלְכוּת אֲשֶׁר לֹא תִמּוֹט נָבֹאָה־נָּא בְתוֹדָה וְנַעֲבֹד בָּהּ אֶת־הָאֱלֹהִים כִּרְצוֹנוֹ בִּצְנִיעוּת וּבְיִרְאָה, כִּי אֱלֹהֵינוּ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא. (אל העברים יב, 28)

הכרת תודה והוקרה הינם התגובות  ההולמות לנוכח כל מה שאלוהים כבר עשה – ועדיין עושה – למעננו. זהו החוב שלנו כלפיו, חוב שעלינו להחזיר. יחד עם זאת, ההודייה גם תורמת לרוחנו משהו שלא ניתן להשיג בדרך אחרת. המשך…

דוד אומר בספר תהילים שליהוה המלוכה והוא מושל בגויים. ‎כך אלוהי ישראל מודיע שהסמכות שלו נפרשת על כל האומות. ‎אלוהים מינה מלך שהוא בחר בעצמו והוא אומר עליו:

אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ.

‎על אף ההתנגדות והדחייה של העולם לישוע אלוהים מודיע:

ואני נסכתי מלכי על ציון הר קודשי.

‎אלוהים שולח הזהרה רצינית לכל שליטי האומות והוא דורש שיכנעו למלך שבחר וזה מה שהוא אומר:

‎"ועתה מלכים השכילו … נשקו בר (הכוונה בלנשק זה להראות כבוד למלך ולקבל את מרותו, הכוונה בבר- זה בן, ישוע הוא בן אלוהים) ‎נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך ‎כי יבער כמעט אפו…

‎נתחיל את מערכה ג' בהתערבות המכריעה של אלוהים בהיסטוריה: ‎קיבוץ עם ישראל חזרה לארצו. ‎ב-14 במאי 1948, לאחר עשרות שנים של מאבקים, נולדה מדינת ישראל. ‎אינספור נבואות התנ"ך שדיברו על התקופה הזאת, כולן ללא יוצא מן הכלל צפו דבר אחד: ‎נוכחות בני-ישראל בארצם כאומה.

המשך…