29 ביולי | האם עלינו לשמור את כל חוקי התורה?

אני קדוש/ה

כַּאֲשֶׁר בָּחַר אֹתָנוּ בוֹ לִפְנֵי מוֹסְדוֹת תֵּבֵל לִהְיוֹת קְדשִׁים וּתְמִימִים לְפָנָיו בְּאַהֲבָה. (אפסים א, 4)

מה ההבדל בין ציות לאלוהים תחת התורה לציות תחת החסד? ציות הוא התכלית של שניהם (תורה וחסד), כל אחד בדרכו. ניקח לדוגמה מצווה פשוטה שניתנה בתורת משה וגם בברית החדשה באחת האיגרות. ניסוח המצווה זהה והיא תקפה בין אם אנו תחת התורה או תחת החסד.

אלוהים דיבר לבני ישראל באמצעות משה באומרו:

כִּי אֲנִי יְהוָה, הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹהִים; וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי. (ויקרא יא, 45)

בהקשר הזה, המושג "קדושה" משמעו לשמור מערכת חוקים מורכבת ביותר כפי שהיא כתובה ביתר פירוט במהלך כל המשך ספר ויקרא. במקרה הזה, משיגים את הקדושה על-ידי דתיות: "עשה כך, אל תעשה כך…"

המצווה בברית החדשה ניתנה לאנשים שקיבלו את הפדות של ישוע למענם:

כִּבְנֵי מִשְׁמַעַת אַל־תִּתְנַהֲגוּ כַּתַּאֲוֹת אֲשֶׁר הִתְאַוִּיתֶם בְּעוֹד הֱיוֹתְכֶם בִּבְלִי־דָעַת׃ כִּי אִם־הֱיוּ קְדֹשִׁים בְּכָל־דַּרְכֵיכֶם כַּאֲשֶׁר הַקֹּרֵא אֶתְכֶם קָדוֹשׁ הוּא׃ כִּי עַל־כֵּן כָּתוּב וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אָנִי. (ראשונה לפטרוס א, 14-16)

בגלל שפטרוס ציטט את ספר ויקרא, האם אתם חושבים שהוא מתכוון לומר שעלינו לשמור את כל חוקי התורה, כולל אלה שקשורים להקרבת בעלי חיים, סוגי העובש והפרשות הגוף? מה פתאום. לפיכך הוא וודאי מצפה מאיתנו למשהו אחר. קדושת התורה אומרת, "אני חייב לשמור את כל החוקים האלה." התגובה החלופית של אמונה היא, "אני לא שומר חוקים. אני מאפשר לקדושה של ישוע לחיות בתוכי ודרכי."

תודה לך ישוע שקראת לי. אני מכריז שקדושה לא באה בעקבות שמירת כל החוקים אלא בעקבות כך שישוע פדה אותי. ישוע הקדוש בתוכי ואני קדוש/ה. אמן.

קיבלנו רוח משפט בנים אשר בו אנחנו קוראים אבא אבינו

כִּי־כֹל אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים יְנַהֲגֵם בְּנֵי אֱלֹהִים הֵמָּה, כִּי לֹא קִבַּלְתֶּם רוּחַ עַבְדוּת לָשׁוּב לִירֹא כִּי אִם־קִבַּלְתֶּם רוּחַ מִשְׁפַּט בָּנִים אֲשֶׁר בּוֹ קֹרְאִים אֲנַחְנוּ אַבָּא אָבִינוּ. (רומים ח, 14-15)

וְהָרוּחַ הַהוּא מֵעִיד בְּרוּחֵנוּ כִּי־בְנֵי אֱלֹהִים אֲנָחְנוּ. (רומים ח, 16)

המשך…

קיבלנו רוח משפט בנים אשר בו אנחנו קוראים אבא אבינו

כִּי־כֹל אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים יְנַהֲגֵם בְּנֵי אֱלֹהִים הֵמָּה, כִּי לֹא קִבַּלְתֶּם רוּחַ עַבְדוּת לָשׁוּב לִירֹא כִּי אִם־קִבַּלְתֶּם רוּחַ מִשְׁפַּט בָּנִים אֲשֶׁר בּוֹ קֹרְאִים אֲנַחְנוּ אַבָּא אָבִינוּ. (רומים ח, 14-15)

ישנם מורים המלמדים שבברית החדשה רק אנשים סופר רוחניים יכולים להחשב לילדי אלוהים. עם זאת, שאול סתר את הרעיון הזה בפרק השמיני של האיגרת אל הרומים. שם הוא כתב שכל מי שמונהג באופן קבוע בידי רוח הקודש הוא בן לאלוהים. המשך…

קיבלתי רוח משפט בנים אשר בו אני קורא אבא אבינו

כִּי־כֹל אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים יְנַהֲגֵם בְּנֵי אֱלֹהִים הֵמָּה, כִּי לֹא קִבַּלְתֶּם רוּחַ עַבְדוּת לָשׁוּב לִירֹא כִּי אִם־קִבַּלְתֶּם רוּחַ מִשְׁפַּט בָּנִים אֲשֶׁר בּוֹ קֹרְאִים אֲנַחְנוּ אַבָּא אָבִינוּ. (רומים ח, 14-15)

מפני שקיבלנו את רוח האימוץ, יש לנו את הזכות לקרוא לאלוהים אבא.

שאול הדגיש בפנינו שתי אופציות: או להיות מונהגים על-ידי הרוח או להיות כפופים לרוח עבדות. רוח העבדות מטיל עלינו אימה מפני העונש; רוח האימוץ מוביל אותנו כבני אלוהים.

המונח היווני שמתורגם ל"בנים" משמעו בנים בוגרים. ברגע שאנחנו נולדים מחדש ברוח אלוהים, אנחנו הופכים לילדים. ככל שהרוח מוביל אותנו, אנו מתבגרים. הדרך לבגרות היא על-ידי הדרכתו של רוח הקודש, כאשר אינך כפוף יותר לרוח העבדות.

וְאִם־יִהְיֶה הָרוּחַ מַנְהִיגְכֶם אָז אֵינְכֶם תַּחַת הַתּוֹרָה. (גלטים ה, 18)

תוצאת השחרור מתורת משה

כדי להיות בנים בוגרים לאלוהים, נדרש ממך להיות מונהג על-ידי הרוח. עם זאת, זכור כי אם הינך מונהג בידי הרוח, אז אינך כפוף לתורה. זאת החרות שיש בידינו – לא חירות להיות מרושעים, אלא חירות לאהוב. אהבה היא המניע שלנו בשרות לישוע, וזה המניע החזק יותר בעולם. כאשר האימה נכשלת כמניע, האהבה מנצחת. אלוהים מבקש להדריך אותנו אל תוך האהבה הזו. זה מה שהופך אותנו לילדים בוגרים לאלוהים. זאת התוצאה של השחרור מתורת משה.

תודה לך אדוני שאתה דואג לי כל כך. אני מכריז שאני יותר לא כבול לרוח של עבדות. קיבלתי רוח של אימוץ, רוח הבנים שקוראת לאלוהים "אבא". אמן.

ישוע נגזר מארץ החיים כדי שאנו נחבור לאלוהים לנצח

מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח, וְאֶת דּוֹרוֹ מִי יְשׂוֹחֵחַ כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָמו.
(ישעיהו נ״ג, 8)

אֲבָל הַדָּבֵק בָּאָדוֹן רוּחַ אֶחָד הוּא עִמּו.
(ראשונה לקורינתים ו, 17)

המשך…

ישוע סבל את העוני שלנו כדי שאנו נחלוק בשפע שלו

כִּי יֹדְעִים אַתֶּם אֶת חֶסֶד אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ שֶׁבִּהְיוֹתוֹ עָשִׁיר נַעֲשָׂה רָשׁ בַּעֲבוּרְכֶם לְמַעַן תַּעֲשִׁירוּ עַל־יְדֵי רִישׁוֹ. (שניה לקורינתים ח, 9)

אני רוצה להציע לכם לקרוא את פרק כח בספר דברים בשלמותו ולקבוע האם על פי הנאמר שם, אתם נהנים מברכותיו של אלוהים או סובלים מקללות בחייכם? אם אנחנו ילדיו הפדויים של אלוהים, אזי כל הקללות שמופיעות בפרק אינן תקפות בחיינו, אלא רק הברכות. היום נתרכז בברכות ובקללות הקשורות לעושר ולעוני:

המשך…

ישוע סבל את העוני שלנו כדי שאנו נחלוק בשפע שלו

כִּי יֹדְעִים אַתֶּם אֶת חֶסֶד אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ שֶׁבִּהְיוֹתוֹ עָשִׁיר נַעֲשָׂה רָשׁ בַּעֲבוּרְכֶם לְמַעַן תַּעֲשִׁירוּ עַל־יְדֵי רִישׁוֹ. (שנייה לקורינתים ח, 9)

מצד אחד, אין שום דרך להרוויח חסד מאלוהים על-ידי המעשים שלנו ומצד שני, אלוהים חיבר את ההבטחות שלו בתנ"ך ובברית החדשה לתנאים שעלינו לעמוד בהם אם ברצוננו לרשת את ההבטחות. את השפע של אלוהים לא נוכל להרוויח על-ידי מעשים מפני שהוא מציע לנו את השפע בחסד. למרות זאת, נדרשים מאיתנו מספר תנאים לקבלת השפע, דרך אמונה. אם לא נמלא את התנאים, אין ביכולתנו לבסס את אמונתנו על הדבר של אלוהים – מכיוון שהדבר של אלוהים מציב לנו תנאים. אמונה בהבטחה מסוימת שאינה מתייחסת לתנאים שהציב אלוהים היא השערה בלבד.

המשך…

ישוע נעשה לקללה כדי שאנו נירש את הברכה

הַמָּשִׁיחַ פָּדָנוּ מִקִּלְלַת הַתּוֹרָה בִּהְיוֹתוֹ לִקְלָלָה בַּעֲדֵנוּ כַּכָּתוּב קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי.
(גלטים ג, 13)

ערכתי רשימה של שבעה סימנים שכיחים לקללה. רוב הקללות אינן פועלות רק על אדם בודד אחד; אלא, הן בדרך כלל קשורות למשפחות או קהילות רחבות יותר. מאפיין המשותף לקללות וברכות המופיעה בכתובים הוא, שהן עוברות מדור לדור, אלא אם כן משהו קורה לעצור את ההמשכיות שלהן. עבדתי עם אנשים שהבעיות שלהן החלו מאות שנים קודם בהסטוריה המשפחתית שלהם.

המשך…

ישוע נעשה לקללה כדי שאנו נירש את הברכה

הַמָּשִׁיחַ פָּדָנוּ מִקִּלְלַת הַתּוֹרָה בִּהְיוֹתוֹ לִקְלָלָה בַּעֲדֵנוּ כַּכָּתוּב קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי. (גלטים ג, 13)

הבא נבחן את הטבע וההיקף של הישועה שלנו דרך ישוע המשיח. הפסוקים שלנו להיום הם מהגלטים ג, 14-13:

המשך…

ישוע סבל את העוני שלנו כדי שאנו נחלוק בשפע שלו

כִּי־יֹדְעִים אַתֶּם אֶת־חֶסֶד אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ שֶׁבִּהְיוֹתוֹ עָשִׁיר נַעֲשָׂה רָשׁ בַּעֲבוּרְכֶם לְמַעַן תַּעֲשִׁירוּ עַל־יְדֵי רִישׁוֹ. (שניv לקורינתים ח, 9)

ישנם 3 עקרונות בסיסיים בחסד של אלוהים. הראשון אומר שלא ניתן להרוויח את החסד. לכן אם הרווחת את זה, זה לא חסד.

וְאִם עַל־יְדֵי הַחֶסֶד לֹא הָיְתָה מִתּוֹךְ הַמַּעֲשִׂים כִּי אִם־כֵּן הַחֶסֶד אֵינֶנּוּ־עוֹד חָסֶד וְאִם־הָיְתָה מִתּוֹךְ הַמַּעֲשִׂים אֵינֶנּוּ־עוֹד חֶסֶד כִּי אִם־כֵּן הַמַּעֲשֶׂה יֶחְדַּל לִהְיוֹת מַעֲשֶׂה. (רומים יא, 6)

הפסוק הזה שולל את החסד ממרבית הדתיים מפני שאנשים דתיים חושבים בדרך כלל, שיש ביכולתם להרוויח את החסד של אלוהים. המשך…