27 באפריל | יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן

ישוע מת את מותנו כדי שאנו נקבל את חייו

אֲבָל יֵשׁוּעַ הַמְחֻסָּר מְעַט מִמַּלְאָכִים אוֹתוֹ רָאִינוּ מְעֻטָּר בְּכָבוֹד וְהָדָר מִפְּנֵי עֻנּוֹתוֹ עַד־מָוֶת לְמַעַן אֲשֶׁר יִטְעַם בְּחֶסֶד אֱלֹהִים אֶת־הַמָּוֶת בְּעַד כֻּלָּם. (עברים ב, 9)

כאשר אנו שומעים בתחילה על הצלב, אנו נוטים באופן טבעי להירתע מזה. הדבר שלרוב אנו לא מבינים בתחילה הוא שצלב המשיח זו דלת מבוא למקום סודי, שבעלי החיים אינם מסוגלים למצוא, ציפורים אינן מסוגלות לראות וכל שאר הבריאה אינה מכירה. (ר' איוב כח, 7-8.) זה נמצא בתחום הרוחני.

לָכֵן אִם קַמְתֶּם עִם הַמָּשִׁיחַ בַּקְּשׁוּ אֵת אֲשֶׁר לְמָעְלָה אֲשֶׁר הַמָּשִׁיחַ ישֵׁב שָׁם לִימִין הָאֱלֹהִים. אֵת אֲשֶׁר לְמַעְלָה יֶהְגֶּה לְבַבְכֶם לֹא אֶת אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. כִּי מַתֶּם וְחַיֵּיכֶם צְפוּנִים עִם הַמָּשִׁיחַ בֵּאלֹהִים. בְּעֵת הִגָּלוֹת הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר הוּא חַיֵּיכֶם גַּם אַתֶּם תִּגָּלוּ עִמּוֹ בְּכָבוֹד. (קולוסים ג, 1-4)

"כִּי מַתֶּם וְחַיֵּיכֶם צְפוּנִים עִם הַמָּשִׁיחַ בֵּאלֹהִים…" הפסוק הזה אינו מתייחס לחיים אחרי המוות, אלא לכאן ועכשיו. הכוונה בכך שחיינו צפונים עם המשיח באלוהים היא שאנחנו במקום מחבוא. הסוד הוא שישוע לא מת עבור עצמו; אלא עבורנו, כנציגנו, כאשר הוא לקח על עצמו את אשמתנו והרשעתנו. המשך…

אלוהים אימץ אותי כבנו/בתו

יְעָדָנוּ לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּרְצוֹן חֶפְצוֹ.
(אפסים א, 5)

כַּאֲשֶׁר בָּחַר אֹתָנוּ בוֹ לִפְנֵי מוֹסְדוֹת תֵּבֵל לִהְיוֹת קְדשִׁים וּתְמִימִים לְפָנָיו בְּאַהֲבָה יְעָדָנוּ לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּרְצוֹן חֶפְצוֹ.
(אפסים א, 4-5)

היכן ממקומת הנקודה בפסקה האחרונה?

גם אם איננו יודעים בדיוק כיצד מחבר האיגרת, שאול, פיסק את הפסקה האחרונה שצוטטנו, העובדה שאהבת אלוהים קודמת לזמן עומדת בעינה. בטרם ברא אלוהים את העולם, הוא אהב אותנו, בחר בנו והועיד אותנו להיות בניו ובנותיו. הוא סידר את חיינו כך שאנו נפגוש אותו ונחווה את אהבתו. המשך…

ישוע נגזר מארץ החיים כדי שאנו נחבור לאלוהים לנצח

מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח וְאֶת דּוֹרוֹ מִי יְשׂוֹחֵחַ? כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָמו.
(ישעיהו נ״ג, 8)

אֲבָל הַדָּבֵק בָּאָדוֹן רוּחַ אֶחָד הוּא עִמּוֹ.
(ראשונה לקורינתים ו, 17)

מדוע ישוע מת?

ישוע טעם את המוות על כל היבטיו כדי שלנו יהיה כל היבט של החיים. אתמול דיברנו על ההיבט הראשון שהוא חיים רוחניים.

המשך…

ישוע מת את מותנו כדי שאנו נקבל את חייו

אֲבָל יֵשׁוּעַ הַמְחֻסָּר מְעַט מִמַּלְאָכִים אוֹתוֹ רָאִינוּ מְעֻטָּר בְּכָבוֹד וְהָדָר מִפְּנֵי עֻנּוֹתוֹ עַד־מָוֶת לְמַעַן אֲשֶׁר יִטְעַם בְּחֶסֶד אֱלֹהִים אֶת הַמָּוֶת בְּעַד כֻּלָּם. (עברים ב, 9)

כאשר אנו מביטים מעבר להזדהות של ישוע איתנו, אנו מגלים שבאמצעות אמונה ותשובה ממעשים רעים אנו גם יכולים להזדהות עם ישוע – לא רק עם מותו, אלא גם עם התקומה שלו  מהמתים שבאה אחרי מותו.

המשך…

ישוע מת את מותנו כדי שאנו נקבל את חייו

אֲבָל יֵשׁוּעַ הַמְחֻסָּר מְעַט מִמַּלְאָכִים אוֹתוֹ רָאִינוּ מְעֻטָּר בְּכָבוֹד וְהָדָר מִפְּנֵי עֻנּוֹתוֹ עַד מָוֶת לְמַעַן אֲשֶׁר יִטְעַם בְּחֶסֶד אֱלֹהִים אֶת הַמָּוֶת בְּעַד כֻּלָּם. (עברים ב, 9)

בספר ישעיהו פרק נג מופיע תיעוד נבואי של סבלו של ישוע על הצלב, שנכתב 700 שנה ויותר, לפני צליבתו של ישוע.
המשך…

ישוע נעשה לחטא בחטאינו כדי שאנו נהפוך צדיקים בצדקתו

כִּי אֶת אֲשֶׁר לֹא יָדַע חֲטָאָה אֹתוֹ עָשָׂה לַחֲטָאָה בַּעֲדֵנוּ לְמַעַן נִהְיֶה בּוֹ אֲנַחְנוּ לְצִדְקַת אֱלֹהִים. (שניה לקורינתים ה, 21)

החלק הבא במתכון שמוצג ברומים ו' מאופיין על-ידי הוראות מעשיות המופיעות בפסוקים 11-13.

קודם כל, "…הֱיוּ בְעֵינֵיכֶם כְּמֵתִים…" (פס' 11) אם הכתובים אומרים שאנו מתים, אז ככה זה! שאול בעצמו אמר, "עִם הַמָּשִׁיחַ נִצְלַבְתִּי וְאָנֹכִי לֹא אֶחְיֶה עוֹד כִּי אִם הַמָּשִׁיחַ הוּא חַי בְּקִרְבִּי…" (גלטים ב, 20) מבחינתו של שאול, צליבת המשיח הייתה כצליבתו. כך הוא חשב וכך הוא גם דיבר, כי זאת הייתה מבחינתו האמת. עלינו לנהוג באותה צורה.

המשך…

ישוע נעשה לחטא בחטאינו כדי שאנו נהפוך צדיקים בצדקתו

כִּי אֶת אֲשֶׁר לֹא יָדַע חֲטָאָה אֹתוֹ עָשָׂה לַחֲטָאָה בַּעֲדֵנוּ לְמַעַן נִהְיֶה בּוֹ אֲנַחְנוּ לְצִדְקַת אֱלֹהִים.
(שניה לקורינתים ה, 21)

היום אנו נביט יותר לעומק במתכון שמוצג באיגרת אל הרומים, פרק ו'. הפרק הזה מציג תרשים זרימה של ההזדהות שלנו עם המשיח. קודם, "מַתְנוּ לַחֵטְא" (פס' 1) כאשר ישוע מת, ואנו מזדהים באופן אישי עם מותו. כאשר ישוע נצלב, "הָאָדָם הַיָּשָׁן" שבנו (פס' 6), כלומר הטבע המרדני שירשנו מאדם, נצלב גם הוא.

המשך…

נִקְרְבָה נָּא לקֹּדֶשׁ

וְעַתָּה אֶחָי בִּהְיוֹת לָנוּ בִּטְחוֹן דֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ בְּדַם יֵשׁוּעַ… נִקְרְבָה נָּא בְּלֵבָב שָׁלֵם וּבֶאֱמוּנָה תְמִימָה מְטֹהָרִים בְּהַזָּיַת לְבָבֵנוּ מֵרוּחַ רָעָה וּרְחוּצֵי הַבָּשָׂר בְּמַיִם טְהוֹרִים. (אל העברים י, 19, 22)

שאול כתב את הדברים הבאים לקהילה באפסוס (וגם לנו):

אֲבָל הָאֱלֹהִים הַמָּלֵא רַחֲמִים בְּרֹב אַהֲבָתוֹ אֲשֶׁר אָהַב אֹתָנוּ׃ אַחֲרֵי הֱיוֹתֵנוּ מֵתִים בַּפְּשָׁעִים הֶחֱיָנוּ עִם הַמָּשִׁיחַ בַּחֶסֶד נוֹשַׁעְתֶּם׃ וַיְעִירֵנוּ אִתּוֹ אַף הוֹשִׁיבָנוּ בַּמְּרוֹמִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ. (אל האפסים ב, 4-6)

שימו לב לשלושת השלבים של ההזדהות עם ישוע המשיח: המשך…

אלוהים כבר הביס את השטן לפני 2000 שנה, כאשר ישוע המשיח נצלב. הצליבה של ישוע שללה מהשטן את כלי הנשק העיקרי בו הוא משתמש נגדנו: אשמה. אולם כעת על מנת שנוכל להינות מהניצחון של ישוע על השטן אנו זקוקים לכלי נשק רוחניים שרק אלוהים יכול לספק לנו. כלי נשק שבעזרתם אנו יכולים להשליט את הניצחון של המשיח על השטן בחיינו.

12 במרץ | חיי תקומה

אני מנצח את השטן בדם השה ובדבר עדותי ולא אהבתי את נפשי עד מוות

וְהֵם נִצְּחֻהוּ בְדַם הַשֶׂה וּבִדְבַר עֵדוּתָם וְלֹא אָהֲבוּ אֶת נַפְשָׁם עַד לַמָּוֶת. (חזון יוחנן יב, 11)

כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא… (ויקרא יז, 11)

כאשר ישוע שפך את דמו, הוא שפך את חייו. החיים של אלוהים שוחררו אל הייקום. אף אדם, לא משנה כמה חכם יהיה, לא מסוגל להבין לגמרי את המשמעות של זה.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אִם לֹא תֹאכְלוּ אֶת בְּשַׂר בֶּן הָאָדָם וּשְׁתִיתֶם אֶת דָּמוֹ אֵין לָכֶם חַיִּים בְּקִרְבְּכֶם. הָאֹכֵל אֶת בְּשָׂרִי וְהַשֹּׁתֶה אֶת דָּמִי יֶשׁ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם וַאֲנִי אֲקִימֶנּוּ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן. (יוחנן ו, 53-54) המשך…