קהלת

קהלת פרק ד

וְשַׁבְתִּי אֲנִי, וָאֶרְאֶה אֶת־כָּל־הָעֲשֻׁקִים, אֲשֶׁר נַעֲשִׂים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ; וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים, וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם, וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ, וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם׃ 2 וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת־הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ; מִן־הַחַיִּים, אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה׃ 3 וְטוֹב מִשְּׁנֵיהֶם, אֵת אֲשֶׁר־עֲדֶן לֹא הָיָה; אֲשֶׁר לֹא־רָאָה אֶת־הַמַּעֲשֶׂה הָרָע, אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׃ 4 וְרָאִיתִי אֲנִי אֶת־כָּל־עָמָל, וְאֵת כָּל־כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה, כִּי הִיא קִנְאַת־אִישׁ מֵרֵעֵהוּ; גַּם־זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ׃ 5 הַכְּסִיל חֹבֵק אֶת־יָדָיו, וְאֹכֵל אֶת־בְּשָׂרוֹ׃ 6 טוֹב מְלֹא כַף נָחַת; מִמְּלֹא חָפְנַיִם עָמָל וּרְעוּת רוּחַ׃ 7 וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה הֶבֶל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׃ 8 יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין־לוֹ, וְאֵין קֵץ לְכָל־עֲמָלוֹ, גַּם־עֵינָיו (עֵינוֹ) לֹא־תִשְׂבַּע עֹשֶׁר; וּלְמִי אֲנִי עָמֵל, וּמְחַסֵּר אֶת־נַפְשִׁי מִטּוֹבָה, גַּם־זֶה הֶבֶל וְעִנְיַן רָע הוּא׃ 9 טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן־הָאֶחָד; אֲשֶׁר יֵשׁ־לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם׃ 10 כִּי אִם־יִפֹּלוּ, הָאֶחָד יָקִים אֶת־חֲבֵרוֹ; וְאִילוֹ, הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל, וְאֵין שֵׁנִי לַהֲקִימוֹ׃ 11 גַּם אִם־יִשְׁכְּבוּ שְׁנַיִם וְחַם לָהֶם; וּלְאֶחָד אֵיךְ יֵחָם׃ 12 וְאִם־יִתְקְפוֹ הָאֶחָד, הַשְּׁנַיִם יַעַמְדוּ נֶגְדּוֹ; וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ, לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק׃ 13 טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם; מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל, אֲשֶׁר לֹא־יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד׃ 14 כִּי־מִבֵּית הָסוּרִים יָצָא לִמְלֹךְ; כִּי גַּם בְּמַלְכוּתוֹ נוֹלַד רָשׁ׃ 15 רָאִיתִי אֶת־כָּל־הַחַיִּים, הַמְהַלְּכִים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ; עִם הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי, אֲשֶׁר יַעֲמֹד תַּחְתָּיו׃ 16 אֵין־קֵץ לְכָל־הָעָם, לְכֹל אֲשֶׁר־הָיָה לִפְנֵיהֶם, גַּם הָאַחֲרוֹנִים לֹא יִשְׂמְחוּ־בוֹ; כִּי־גַם־זֶה הֶבֶל וְרַעְיוֹן רוּחַ׃ 17 שְׁמֹר רַגְלֶיךָ (רַגְלְךָ), כַּאֲשֶׁר תֵּלֵךְ אֶל־בֵּית הָאֱלֹהִים, וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ, מִתֵּת הַכְּסִילִים זָבַח; כִּי־אֵינָם יוֹדְעִים לַעֲשׂוֹת רָע׃