14 במאי | שחרור מבושה

ישוע סבל את הבושה שלנו כדי שאנו נחלוק את כבודו

 וְנַבִּיטָה אֶל יֵשׁוּעַ רֹאשׁ הָאֱמוּנָה וּמַשְׁלִימָהּ אֲשֶׁר בְּעַד הַשִׂמְחָה הַשְּׁמוּרָה לוֹ קִבֵּל אֶת הַצְּלוּב וַיִּבֶז הַחֶרְפָּה וַיֵּשֶׁב לִימִין כִּסֵּא הָאֱלֹהִים. (אל העברים י"ב, 2)

בושה אצל ילדים ומבוגרים

בושה הינו רגש אכזרי ומכוער שנמצא גם בקרב מאמינים במשיח. פעמים רבות הבושה היא תוצאה של ניצול מיני או התעללות רגשית, למשל בבית הספר. קראתי פעם על מחנך שהורה לאחד מתלמידים לעמוד מול כולם, והודיע לכל הכיתה, "כולכם עברתם את הבחינות חוץ מהילד הזה." כיצד יכול היה הילד הזה להרגיש דבר מלבד – בושה?

המשך…

אלוהים סלח לי ושחרר אותי מחטאיי

אֲשֶׁר יֶשׁ־לָנוּ בּוֹ הַפִּדְיוֹן בְּדָמוֹ סְלִיחַת הַחֲטָאִים. (קולוסים א, 14)

אחד ההיבטים הנפלאים ביותר באישיותו של אלוהים הינו האופן בו הוא סולח. הוא לעולם אינו סולח באופן חלקי. הוא תמיד סולח לגמרי. מיכה ניסח את זה יפה כשאמר:

מִי־אֵל כָּמוֹךָ, נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל־פֶּשַׁע, לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ; לֹא־הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ, כִּי־חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ; וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל־חַטֹּאותָם. (מיכה ז, 18-19)

איזה יופי! כל מה שעשינו, אי פעם, לא בסדר – כל מה שאי פעם גרם לנו להרגיש אשמה, כל האשמה שהאוייב שלנו (השטן) יכול להביא עלינו – אלוהים יכבוש את זה ויזרוק את זה לתוך הים. המשך…

אבי יודע את כל צרכיי בטרם ביקשתי ממנו

וְאַתֶּם אַל־תִּדַּמּוּ לָהֶם כִּי יוֹדֵעַ אֲבִיכֶם כָּל־צָרְכְּכֶם בְּטֶרֶם תִּשְׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ. (מתי ו, 8)

אלוהים מכיר היטב את כל אחד מאיתנו, כך שהוא יודע למנות את מספר שיערות ראשנו. (ר' מתי י, 30.) דוד מתחיל את הקטע היפייפה הזה מתהילים, עם אנחת תדהמה:

לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד מִזְמוֹר; יְהוָה חֲקַרְתַּנִי, וַתֵּדָע׃ אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁבְתִּי וְקוּמִי; בַּנְתָּה לְרֵעִי, מֵרָחוֹק׃ אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ; וְכָל־דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה׃ כִּי אֵין מִלָּה בִּלְשׁוֹנִי; הֵן יְהוָה, יָדַעְתָּ כֻלָּהּ׃ אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי; וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה׃ פְּלִיאָה דַעַת מִמֶּנִּי; נִשְׂגְּבָה, לֹא־אוּכַל לָהּ׃ אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ; וְאָנָה, מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח. (תהילים קלט, 1-7)

המשך…

ישוע נגזר מארץ החיים כדי שאנו נחבור לאלוהים לנצח

מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח, וְאֶת־דּוֹרוֹ מִי יְשׂוֹחֵחַ; כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים, מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָמו. (ישעיהו נג, 8)

אֲבָל הַדָּבֵק בָּאָדוֹן רוּחַ אֶחָד הוּא עִמּו. (ראשונה לקורינתים ו, 17)

אוּלָם תָּבוֹא שָׁעָה וְעַתָּה הִיא אֲשֶׁר עֹבְדֵי אֵל הָאֲמִתִּים יִשְׁתַּחֲווּ לָאָב בְּרוּחַ וּבֶאֱמֶת כִּי בְּמִשְׁתַּחֲוִים כָּאֵלֶה חָפֵץ הָאָב׃ 24 הָאֱלֹהִים רוּחַ הוּא וְהַמִּשְׁתַּחֲוִים לוֹ צְרִיכִים לְהִשְׁתַּחֲוֹת בְּרוּחַ וּבֶאֱמֶת. (יוחנן ד, 23-24)

השתחוויה היא פעולה של הרוח המשך…

25 במרץ | רפואה לגופנו

גופי לאדון והאדון לגופי

הַמַּאֲכָל לַכְּרֵשׂ וְהַכְּרֵשׂ לַמַּאֲכָל וְהָאֱלֹהִים אֶת־זֶה וְאֶת־זֶה יְכַלֶּה וְהַגּוּף אַל־יְהִי לַזְּנוּת כִּי אִם־לָאָדוֹן וְהָאָדוֹן לַגּוּף. (1 לקרינתיים ו:13)

אֶת־חַטֹּאתֵנוּ הוּא [ישוע] נָשָׂא בִּגְוִיָּתוֹ עַל־הָעֵץ׃ לְמַעַן נִחְיֶה לַצְּדָקָה אַחֲרֵי חָדַלְנוּ מִן־הַחֲטָאִים׃ אֲשֶׁר בַּחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָכֶם. (1 לפטרוס ב, 23-25)

על הצלב ישוע נשא את חטאינו על גופו, שהפך להיות קורבן חטאת. הוא לקח את הקללה שמגיע לנו על עצמו בגופו על הצלב על מנת שנהיה משוחררים מחטא. כמו כן בבשורה על פי מתי כתוב שאת "חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם" (מתי ח, 17) על גופו, כדי שבחבורתו, כלומר בפצעיו, ירפא לנו. מבחינתו של אלוהים השחרור שלנו מהחטא כבר הושלם. המשך…

ישוע סבל את העוני שלנו כדי שאנו נחלוק בשפע שלו

כִּי יֹדְעִים אַתֶּם אֶת חֶסֶד אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ שֶׁבִּהְיוֹתוֹ עָשִׁיר נַעֲשָׂה רָשׁ בַּעֲבוּרְכֶם לְמַעַן תַּעֲשִׁירוּ עַל־יְדֵי רִישׁוֹ. (שניה לקורינתים ח, 9)

ישנם 3 עקרונות בסיסיים בחסד של אלוהים. הראשון אומר שלא ניתן להרוויח את החסד. לכן אם הרווחת את זה, זה לא חסד.

המשך…

ישוע נגזר מארץ החיים כדי שאנו נחבור לאלוהים לנצח

מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח, וְאֶת־דּוֹרוֹ מִי יְשׂוֹחֵחַ; כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים, מִפֶּשַׁע עַמִּי נֶגַע לָמו. (ישעיהו נג, 8)

אֲבָל הַדָּבֵק בָּאָדוֹן רוּחַ אֶחָד הוּא עִמּוֹ. (ראשונה לקורינתים ו, 17)

באיגרת אל הרומים ז, שאול כתב שנישאנו לאלוהים באמצעות התורה. התורה דומה לברית נישואים, והיא תקפה לכל החיים. למי – או למה היינו נשואים? היינו נשואים לטבע הבשרי שלנו. מהות התורה היא היכולת שלנו לשמור על החוקים הכתובים בה בכוחותינו. העשייה הזו תלויה לגמרי בטבע הבשרי שלנו. כאן גם טמון ההסבר לעובדה שזה אף פעם לא הצליח לנו. בני-ישראל מעולם לא הצליחו לשמור את התורה כראוי. המשך…

ישוע סבל את העוני שלנו כדי שאנו נחלוק בשפע שלו

כִּי יֹדְעִים אַתֶּם אֶת חֶסֶד אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ שֶׁבִּהְיוֹתוֹ עָשִׁיר נַעֲשָׂה רָשׁ בַּעֲבוּרְכֶם לְמַעַן תַּעֲשִׁירוּ עַל־יְדֵי רִישׁוֹ. (שניה לקורינתים ח, 9)

משמעות העוני הינה "רָעָב… צָמָא… עֵירֹם … חֹסֶר כֹּל…" (דברים כ"ח, 48)

המשך…

נֵצְאָה נָּא אֵלָיו אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה

בַּעֲבוּר זֹאת גַּם־יֵשׁוּעַ עֻנָּה מִחוּץ לַשָּׁעַר לְמַעַן קַדֵּשׁ אֶת־הָעָם בְּדָמוֹ׃ לָכֵן נֵצְאָה־נָּא אֵלָיו אֶל־מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְנִשָׂא אֶת־חֶרְפָּתוֹ׃ כִּי־פֹה אֵין־לָנוּ עִיר עֹמָדֶת כִּי אִם־אֶת־הָעִיר הָעֲתִידָה אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים. (אל העברים יג, 12-14)

בפרק יא באיגרת אל העברים, הכותב ערך רשימת כבוד ארוכה של קדושים נאמנים מהתנ"ך. לאחר מכן הוא הוסיף: המשך…

2 בספטמבר | מה שעשה אלוהים!

מרוב אהבתו אלי, אלוהים הועיד מראש את האימוץ שלי כבנו או בתו

בָּרוּךְ הָאֱלֹהִים וַאֲבִי אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר בֵּרְכָנוּ בְּכָל־בִּרְכַּת רוּחַ בַּמְּרוֹמִים בַּמָּשִׁיחַ, כַּאֲשֶׁר בָּחַר אֹתָנוּ בוֹ לִפְנֵי מוֹסְדוֹת תֵּבֵל לִהְיוֹת קְדשִׁים וּתְמִימִים לְפָנָיו בְּאַהֲבָה. (אפסים א, 3-4)

כאשר ישוע מת על הצלב, הפרוכת שהפרידה בהיכל בין אל קדוש לאדם חוטא נקרעה לשניים, כאות לכך שאלוהים קיבל אותנו. (ר' לדוגמה מתי כז, 51.) היא נקרעה מלמעלה למטה, כדי שאף בן אדם לא יוכל לקבל את הקרדיט לכך. המעשה הזה נעשה בידי אלוהים. הפרוכת הקרועה מהווה הזמנה מאת האב לכל בן אדם שמאמין בישוע: "היכנס, ברוך הבא. בני נשא את הדחייה שלך כדי שאני אוכל לקבל אותך."

בָּרוּךְ הָאֱלֹהִים וַאֲבִי אֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר בֵּרְכָנוּ בְּכָל־בִּרְכַּת רוּחַ בַּמְּרוֹמִים בַּמָּשִׁיחַ, כַּאֲשֶׁר בָּחַר אֹתָנוּ בוֹ לִפְנֵי מוֹסְדוֹת תֵּבֵל לִהְיוֹת קְדשִׁים וּתְמִימִים לְפָנָיו בְּאַהֲבָה. (אפסים א, 3-4)

המשך…