11 באפריל | הודיה

ישוע נפצע כדי שאנו נרפא

וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ. (ישעיהו נ״ג, 5)

פוטנציאל אדיר טמון בהודיה לאלוהים. לא רק שזה מתיר את כוח הגבורה הניסי של אלוהים, גם כשההודיה נעשית אחרי שכוח הגבורה הניסי של אלוהים נכנס לפעולה, יש בכוחה לשים חותם על הברכה שנתקבלה מאלוהים.

המשך…

21 באוגוסט | תוצר האמת

האדם הישן שבנו הוצא להורג במשיח כדי שאדם חדש יקום בתוכנו

 וְאַל־תְּשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ אַחֲרֵי אֲשֶׁר פְּשַׁטְתֶּם אֶת־הָאָדָם הַיָּשָׁן וּפְעֻלּוֹתָיו וּלְבַשְׁתֶּם אֶת־הָאָדָם הֶחָדָשׁ הַמִּתְחַדֵּשׁ בַּדַּעַת כְּצֶלֶם בֹּרְאוֹ. (קולוסים ג, 9-10)

היום נעמיק יותר בהחלפה שמתרחשת בין האדם החדש לאדם הישן. האדם הישן היה תוצר של השקר של השטן. הוא היה תוצר של הטעייה. הטבע שלו כולו מורכב מהטעיות ושחיתות. הוא תוצר של הנחש. האדם הישן עקום כפי שהנחש שיצר אותו עקום. אין בו טיפת אמת – הוא עקום מעומק הווייתו. ככל שהוא ינסה להתיישר, כך הוא יתעקם עוד יותר.

המשך…

ישוע נפצע כדי שאנו נרפא

וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ. (ישעיהו נ״ג, 5)

המשך…

ישוע נפצע כדי שאנו נרפא

וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ. (ישעיהו נג:5)

להיוולד מחדש זו חוויה בעלת חשיבות ייחודית. אם לא נולדת מחדש, לא תוכל לראות את המלכות של אלוהים או להיכנס אליה. (ר' יוחנן ג:5-3.) אך זאת חוויה חד פעמית;

המשך…

נתקרב לכסא החסד

עַל־כֵּן נִקְרְבָה בְּבִטָּחוֹן לִפְנֵי כִּסֵּא הֶחָסֶד לָשֵׂאת רַחֲמִים וְלִמְצֹא חֶסֶד לְעֶזְרָה בְּעִתָּהּ. (אל העברים ד, 16)

אנחנו ניגשים אל כסא החסד לעתור לאלוהים בעד צרכים מסוימים. אחד התנאים שנבחן כעת הם המניעים לכך. אלוהים בוחן כל מניע; הוא מאוד מודע לנסיבות סביב תפילותינו.

…אֵין לָכֶם מִפְּנֵי שֶׁלּא־שְׁאֶלְתֶּם. (יעקב ד, 2)

הסיבה העיקרית לכך שחסר דבר מה למאמינים היא שהם שלא ביקשו זאת מעולם. בהמשך, עוד כתוב:

המשך…

1 בנובמבר | להתקרב אליו בביטחון

נתקרב לכסא החסד

עַל כֵּן נִקְרְבָה בְּבִטָּחוֹן לִפְנֵי כִּסֵּא הֶחָסֶד לָשֵׂאת רַחֲמִים וְלִמְצֹא חֶסֶד לְעֶזְרָה בְּעִתָּהּ. (אל העברים ד, 16)

אנו ניגשים בביטחון אל כסא החסד מפני שזה כסא החסד. איננו ניגשים על בסיס הצדקה שלנו, אלא בשם ישוע, עם הלל והודיה, בלי אשמה. אני ניגשים בביטחון מפני שאלוהים הזמין אותנו.

וְעַתָּה אֶחָי בִּהְיוֹת לָנוּ בִּטְחוֹן דֶּרֶךְ הַקֹּדֶשׁ בְּדַם יֵשׁוּעַ. (אל העברים י, 19)

בעת תפילה, אל לנו לגשת לאלוהים תחת הרשעה. הרשעה הנה אחד האיומים הגדולים ביותר למענה לתפילות. אם אנו חשים מחויבות להצטדק, לא נצליח להצטדק לשביעות רצוננו לעולם. אנחנו צריכים להגיע למקום שבו אנו זונחים את כל הניסיונות שלנו להצדיק את עצמנו ולומר בפשטות, "אני מקבל את הצדקה של ישוע המשיח, ששייכת לי באמצעות האמונה שלי בו, על-פי דבר אלוהים.  המשך…

ישוע נענש כדי שלנו יסלח

אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ. (ישעיהו נ״ג, 4-5)

המשך…

הבה נשקוד

לָכֵן נִשְׁקְדָה־נָּא לָבוֹא אֶל־הַמְּנוּחָה הַהִיא לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יִכָּשֶׁל אִישׁ וְהָיָה מַמְרֶה כְּמוֹהֶם. (אל העברים ד, 11)

שקדנות היא פרי שיש לטפחו. להלן מספר הוראות מתומצתות לטיפוח השקדנות.

הָאִכָּר הָעֹבֵד הוּא יֹאכֵל רִאשׁוֹנָה מִפְּרִי הָאֲדָמָה. (2 לטימותיאוס ב, 6)

שאול מציין בפסוק הזה עובדה בסיסית: הטיפוח של פרי האדמה דורש עבודה קשה. הפרי אינו גדל בלי מאמץ. העובדה הזו נכונה גם בנוגע לפרי הרוח – טיפוח הפרי דורש עבודה קשה. אני מבקש להציע שתי דרכים שבהן אנו יכולים לטפח את פרי הרוח בחיינו.

קודם כל, עלינו ללמוד את דבר אלוהים מפני שזה הבסיס לכל הדברים שאלוהים רוצה לתת לנו. אם איננו מכירים את דברו, זה כמעט וודאי שנחמיץ חלק ניכר מאספקתו עבורנו.

הֱיֵה שָׁקוּד לְהִתְיַצֵּב נֶאֱמָן לִפְנֵי אֱלֹהִים וּכְפֹעֵל אֲשֶׁר לֹא־יֵבוֹשׁ הַמְחַלֵּק עַל־נָכוֹן דְּבַר הָאֱמֶת. (2 לטימותיאוס ב, 15)

על-מנת לחלוק את דבר האמת, הכתובים ודבר אלוהים נכונה, עלינו להיות פועלים. במובן מסויים, עלינו להפשיל שרוולים ולהתחיל לעבוד.

מעבר לכך, חשוב שנבלה פרקי זמן בתפילה. אינני מתכוון רק לדיבור עם אלוהים, אלא גם לשמיעה בקולו, וזה חשוב באותה מידה אם לא יותר מדיבור. גם כאן ישוע מספק לנו דוגמה מושלמת. כל הבסיס לשרות הארצי של ישוע היה מערכת היחסים שלו עם אביו. על-מנת לטפח ולשמר את מערכת היחסים הזו, ישוע בילה זמן רב בתפילה. לעתים קרובות זה היה לפנות בוקר. שם הוא שמע את קול האב וקיבל הכוונה ממנו לשרות.

תודה לך אדוני על ההבטחה להכנס אל מנוחתך. אני מכריז שאטפח שקדנות בחיי על-ידי לימוד של דבר אלוהים ותפילה. אני אשקוד. אמן.

30 באוקטובר | Zero הרשעה

נתקרב לכסא החסד

עַל־כֵּן נִקְרְבָה בְּבִטָּחוֹן לִפְנֵי כִּסֵּא הֶחָסֶד לָשֵׂאת רַחֲמִים וְלִמְצֹא חֶסֶד לְעֶזְרָה בְּעִתָּהּ. (אל העברים ד, 16)

חשוב מאוד להתקרב לאלוהים בלי הרשעה; במילים אחרות – באומץ לב – בגלל ש"אָוֶן אִם־רָאִיתִי בְלִבִּי; לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי." (תהילים סו, 18)

הכוונה ב"אָוֶן אִם־רָאִיתִי בְלִבִּי" היא שאני בא לאלוהים עם המודעות שמשהו מרשיע אותי. בכל פעם שאני מנסה להתקרב לאלוהים באמונה, השטן מזכיר לי שמשהו לא בסדר ולא טופל – אולי חטא שלא התוודיתי עליו או שהתוודיתי אולם לא דרשתי סליחה וקיבלתי אותה מאת אלוהים עליו. לכן אני מודע כל הזמן לדבר הזה בליבי. אם אני בא לפני אלוהים עם הרשעה שכזו, איני יכול לקבל את מה שאני מתפלל עבורו.

המשך…

ישוע נעשה לקללה כדי שאנו נירש את הברכה

הַמָּשִׁיחַ פָּדָנוּ מִקִּלְלַת הַתּוֹרָה בִּהְיוֹתוֹ לִקְלָלָה בַּעֲדֵנוּ כַּכָּתוּב קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי. (גלטים ג, 13)

רוח הקודש הוא האחראי הבלעדי על כל "ברכת אברהם." (ר' גלטים ג:14.) בבראשית כד, ישנו סיפור יפייפה הממחיש את האמת הזו. הסיפור הזה מראה לנו כיצד אברהם מצא אשה לבנו. זוהי אלגוריה פשוטה ויפיפיה עם ארבע דמויות עקריות. להלן שלושה מהן: אברהם, שהמייצג את אלוהים האב; יצחק, הבן של אברהם, המייצג את הבן היחיד של אלוהים – ישוע; ורבקה, הכלה, שמייצגת את הקהילה (הכלה של המשיח). ישנה דמות נוספת, והיא במובן מסוים, הדמות העיקרית. הדמות הזו היא, העבד חסר השם, המייצג את רוח הקודש. אם אנו קוראים את הפרק הזה עם האישיויות האלו בדעתנו, אמיתות אינסוף יתגלו לפנינו. המשך…