6 באוגוסט | תלות ברוח הקודש

באמצעות רוח הקודש יש לי גישה לאלוהים

כִּי עַל־יָדוֹ יֵשׁ לִשְׁנֵינוּ מָבוֹא בְּרוּחַ אֶחָד אֶל אָבִינוּ. (אפסים ב, 18)

בטבע הבשרי, לכולנו יש חולשות מסוימות. אלה חולשות לא של הגוף אלא של הדעת. החולשות האלה מתגלות בשתי דרכים קשורות זו לזו. ראשית, אנחנו לא תמיד יודעים על מה להתפלל. שנית, גם אם אנו יודעים על מה להתפלל, אנחנו לא יודעים איך להתפלל. לפיכך אנו שותקים ותלויים לגמרי ברוח הקודש. רק הוא לבדו יכול להראות לנו על מה להתפלל וכיצד להתפלל. (ר' רומים ח, 26-27.) באיגרת אל האפסים, שאול הדגיש את התלות שלנו ברוח הקודש לתת לנו תפילות שמקובלות על אלוהים. שאול אף הדגיש שרק ישוע ורוח הקודש יכולים לתת לנו גישה לאלוהים. המשך…

אלוהים אימץ אותי כבנו/בתו

יְעָדָנוּ לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּרְצוֹן חֶפְצוֹ. (אפסים א, 5)

בשני הפסוקים האחרונים ביוחנן י"ז, אנו מוצאים את שני המבעים האחרונים של ישוע בטרם עונה ומת על הצלב. אני מאמין ששני הפסוקים האלה הינם שיא תכלית הבשורה כולה. המשך…

אבריי, חלקי גופי, הינם כלי צדקה כנועים לאלוהים לשרותו ולכבודו

וְאַל תִּתְּנוּ אֶת אֵבָרֵיכֶם לִהְיוֹת לִכְלֵי עָוֶל לַחֵטְא אֲבָל תְּנוּ עַצְמְכֶם לֵאלֹהִים כַּחַיִּים מֵעִם הַמֵּתִים וְאֵבָרֵיכֶם לִכְלֵי צְדָקָה לֵאלֹהִים. (רומים ו, 13)

אנו מוסרים את איברנו הפיזיים לאלוהים, כאשר אנחנו אומרים: אלוהים, תעשה אתה שימוש בהם. לאחר מכן, זה באחריותנו לשמור על קדושת המקדש הזה. שאול כתב:

הַמַּאֲכָל לַכְּרֵשׂ וְהַכְּרֵשׂ לַמַּאֲכָל וְהָאֱלֹהִים אֶת־זֶה וְאֶת־זֶה יְכַלֶּה וְהַגּוּף אַל־יְהִי לַזְּנוּת כִּי אִם לָאָדוֹן וְהָאָדוֹן לַגּוּף. (ראשונה לקורינתים ו, 13)

הכתובים מכנים חוסר מוסריות מינית, שכולל בתוכו קיום יחסי מין לפני הנישואים, זנות. מכל מקום, איך שלא נקרא לזה, אלוהים מעולם לא שינה את גישתו כלפי החטא הזה. הגוף לא נועד ליחסי מין לפני הנישואים, אלא לאדון. והָאָדוֹן לַגּוּף. נכון שזה נפלא? אם ניתן את גופנו לאדון, אז האדון הוא לגופנו. המשך…

אבריי, חלקי גופי, הינם כלי צדקה כנועים לאלוהים לשרותו ולכבודו

וְאַל תִּתְּנוּ אֶת אֵבָרֵיכֶם לִהְיוֹת לִכְלֵי עָוֶל לַחֵטְא אֲבָל תְּנוּ עַצְמְכֶם לֵאלֹהִים כַּחַיִּים מֵעִם הַמֵּתִים וְאֵבָרֵיכֶם לִכְלֵי צְדָקָה לֵאלֹהִים. (רומים ו, 13)

הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי אֲשֶׁר תִּתְּנוּ נַפְשְׁכֶם לוֹ לִהְיוֹת עֲבָדָיו לָסוּר לְמִשְׁמַעְתּוֹ עֲבָדִים אַתֶּם לוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ אִם לַחֵטְא אֱלֵי מָוֶת אִם לַמִּשְׁמַעַת אֱלֵי צְדָקָה. (רומים ו, 16)

שאול אמר שכאשר אנו מכניעים את עצמנו למישהו, אנו הופכים לעבדים למי שאנו שומעים בקולו. אם לדוגמא, נכנע לחוסר מוסריות מינית, אנו נשעבד לזאת. לא נוכל להכנע לחטא מבלי להשתעבד אליו. לכן עלינו לבחור למי ולמה אנו רוצים להכנע. חלק מאיתנו כלל לא אוהבים לבחור. אולם בחיים הרוחניים לא נוכל לחמוק מבחירות. המשך…

אלוהים אימץ אותי

יְעָדָנוּ לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּרְצוֹן חֶפְצוֹ. (אפסים א, 5)

שאול כתב לרומים אודות אספקת אלוהים באמצעות אמונתם בישוע המשיח:

כִּי לֹא קִבַּלְתֶּם רוּחַ עַבְדוּת לָשׁוּב לִירֹא כִּי אִם קִבַּלְתֶּם רוּחַ מִשְׁפַּט בָּנִים אֲשֶׁר בּוֹ קֹרְאִים אֲנַחְנוּ אַבָּא אָבִינוּ: וְהָרוּחַ הַהוּא מֵעִיד בְּרוּחֵנוּ כִּי בְנֵי אֱלֹהִים אֲנָחְנוּ וְאִם בָּנִים אֲנַחְנוּ גַּם יֹרְשִׁים נִהְיֶה יֹרְשֵׁי נַחֲלַת אֱלֹהִים וְחַבְרֵי הַמָּשִׁיחַ בִּירֻשָּׁה אִם נִתְעַנֶּה אִתּוֹ לְמַעַן גַּם אִתּוֹ נְכֻבָּד. (רומים ח, 15-17) המשך…

9 במרץ | לבחור בחסד

אבריי, חלקי גופי, הינם כלי צדקה כנועים לאלוהים לשרותו ולכבודו

וְאַל תִּתְּנוּ אֶת אֵבָרֵיכֶם לִהְיוֹת לִכְלֵי עָוֶל לַחֵטְא אֲבָל תְּנוּ עַצְמְכֶם לֵאלֹהִים כַּחַיִּים מֵעִם הַמֵּתִים וְאֵבָרֵיכֶם לִכְלֵי צְדָקָה לֵאלֹהִים. (רומים ו, 13)

וְעַתָּה הִנְנִי מְעוֹרֵר אֶתְכֶם אַחַי בְּרַחֲמֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר תַּגִּישׁוּ אֶת־גְּוִיּוֹתֵיכֶם קָרְבָּן חַי וְקָדוֹשׁ וְנִרְצֶה לֵאלֹהִים וְהָיְתָה זֹּאת עֲבוֹדַתְכֶם הַשִׂכְלִית. (רומים יב, 1)

זה עניין של החלטה רצונית, ולאחר מכן, כניעה, זה הסדר הנכון של הדברים. אם לא נהיה החלטיים עם הרצון שלנו, אז סביר להניח שנכנע לדברים הלא נכונים. אנו חייבים להפסיק לתת את הגוף ואת איברנו לחטא. כך עשינו משך תקופה ארוכה, לפני שהאמנו. אולם הגיע הזמן שנפסיק עם זה, שנאמר זהו זה! מרגע שהכנענו את הרצון שלנו לאלוהים, אנחנו לא חייבים עוד להכניע את אברינו לשטן. המשך…

אלוהים אימץ אותי כבנו/בתו

יְעָדָנוּ לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּרְצוֹן חֶפְצוֹ. (אפסים א, 5)

ישנו דפוס קבוע לפתויי השטן נגדנו. קודם כל הוא מפתה אותנו להטיל ספק בדברי אלוהים – שנסלחו כל חטאינו, שאלוהים אוהב אותנו, שאנו התקבלנו למשפחת אלוהים כילדיו, ששוחררנו מקללת התורה, שנכנסנו אל הברכה. מכת המחץ שהשטן מנסה להביא עלינו היא הפיתוי ללכת נגד אלוהים בחוסר ציות. המשך…

אבי עשני

הֲלַיְהוָה תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ. (דברים ל״ב, 6)

ברומים י״ב, 1 שאול הורה לנו להקריב את הגוף שלנו בעודנו חיים:

וְעַתָּה הִנְנִי מְעוֹרֵר אֶתְכֶם אַחַי בְּרַחֲמֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר תַּגִּישׁוּ אֶת־גְּוִיּוֹתֵיכֶם קָרְבָּן חַי וְקָדוֹשׁ וְנִרְצֶה לֵאלֹהִים וְהָיְתָה זֹּאת עֲבוֹדַתְכֶם הַשִׂכְלִית.

אם הקרבת את גופך לאלוהים כקורבן חי, אינך תובע יותר זכויות על גופך. אינך בוחר לאן גופך ילך, מה גופך יעשה, מה גופך יאכל, או מה גופך ילבש. ויתרת על הזכות להחליט על גופך. מעתה, גופך אינו שייך לך – הוא שייך לאלוהים. הקרבת אותו כקורבן חי לאלוהים, על מזבחו.

המשך…

ישוע מת את מותנו כדי שאנו נקבל את חייו

אֲבָל יֵשׁוּעַ הַמְחֻסָּר מְעַט מִמַּלְאָכִים אוֹתוֹ רָאִינוּ מְעֻטָּר בְּכָבוֹד וְהָדָר מִפְּנֵי עֻנּוֹתוֹ עַד־מָוֶת לְמַעַן אֲשֶׁר יִטְעַם בְּחֶסֶד אֱלֹהִים אֶת־הַמָּוֶת בְּעַד כֻּלָּם. (עברים ב, 9)

על מנת להמחיש את תפקיד הכפרה במסר הבשורה של ישוע המשיח, תחשבו על המבנה של גלגל אופניים פשוט המורכב משלושה רכיבים עיקרים: החישוק בחיצוני, החישורים, ומרכז הגלגל. בתמונה הזו, החישוק מייצג את הדאגה השלמה של אלוהים לכל תחום בחיינו- רוחני, פיזי וכלכלי, בזמן הנוכחי ובנצח. החישורים התומכים בחישוק החיצוני מייצגים את הדרכים השונות בהן אלוהים מספק עבורנו את הדאגה הזו. לדוגמא, דרך הסליחה שלו הוא דואג לנו לשלום, דרך המרפא לבריאות, דרך שחרור מרוחות רעות לחירות, דרך זה שהוא מקדש אותנו הוא דואג לכך שנהיה קדושים וכן הלאה. מבלי מרכז הגלגל, אין לחישורים במה להיתמך. כמו כן, דרך מרכז הגלגל מגיע הכוח המניע את הגלגל. באותו האופן, הדאגה של אלוהים כלפינו מתרכזת כולה בכפרה, המספקת את כל הכוח הנדרש בכדי לנהל חיי אמונה. המשך…

אלוהים אימץ אותי כבנו/בתו

יְעָדָנוּ לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּרְצוֹן חֶפְצוֹ.
(אפסים א, 5)

כַּאֲשֶׁר בָּחַר אֹתָנוּ בוֹ לִפְנֵי מוֹסְדוֹת תֵּבֵל לִהְיוֹת קְדשִׁים וּתְמִימִים לְפָנָיו בְּאַהֲבָה יְעָדָנוּ לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּרְצוֹן חֶפְצוֹ.
(אפסים א, 4-5)

היכן ממקומת הנקודה בפסקה האחרונה?

גם אם איננו יודעים בדיוק כיצד מחבר האיגרת, שאול, פיסק את הפסקה האחרונה שצוטטנו, העובדה שאהבת אלוהים קודמת לזמן עומדת בעינה. בטרם ברא אלוהים את העולם, הוא אהב אותנו, בחר בנו והועיד אותנו להיות בניו ובנותיו. הוא סידר את חיינו כך שאנו נפגוש אותו ונחווה את אהבתו. המשך…