24 בפברואר | הצלב האכזר

אין לשטן מקום בחיי, אין לו שליטה עלי, והטענות שלו נגדי אינן תקפות. הכל כוסה בדם ישוע המשיח!

מִי יַעֲנֶה בִּבְחִירֵי אֱלֹהִים הֵן אֱלֹהִים הוּא הַמַּצְדִּיק׃ וּמִי־הוּא יַאֲשִׁימֵם הֵן הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר מֵת וַאֲשֶׁר נֵעוֹר מֵעִם הַמֵּתִים הוּא מִימִין הָאֱלֹהִים וְהוּא יַפְגִּיעַ בַּעֲדֵנוּ. (רומים ח, 34-33)

אנשים רבים סובלים מחרדה, דיכאון, בדידות, תאווה או כעס. לכל יועץ יש יכולת מוגבלת לעזור לנו.  בסופו של דבר, הפתרון נמצא בידינו: הצלב. המשך…

אני איבר בגוף המשיח

 וְאַתֶּם גּוּף הַמָּשִׁיחַ אַתֶּם וְאֵבָרָיו כָּל אֶחָד לְפִי חֶלְקוֹ. (ראשונה לקורינתים י״ב, 27)

שאול ציין בראשונה לקורינתים פרק יב שכל איבר תלוי בשני. אף איבר אינו פועל באופן עצמאי. העין אינה יכולה לומר ליד, "אינני זקוקה לך." הראש אינו יכול לומר לרגל, "אינני זקוק לך." האיברים החלשים ביותר הם, לעתים קרובות, האיברים החשובים ביותר. המשך…

אלוהים אימץ אותי כבנו/בתו יְעָדָנוּ לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּרְצוֹן חֶפְצוֹ. (אפסים א, 5) כַּאֲשֶׁר בָּחַר אֹתָנוּ בוֹ לִפְנֵי מוֹסְדוֹת תֵּבֵל לִהְיוֹת קְדשִׁים וּתְמִימִים לְפָנָיו בְּאַהֲבָה יְעָדָנוּ לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ כִּרְצוֹן חֶפְצוֹ. (אפסים א, 4-5) היכן ממקומת הנקודה בפסקה האחרונה? גם אם איננו יודעים בדיוק כיצד מחבר האיגרת, שאול, פיסק את הפסקה […]

 אבי עשני

 הֲ־לַיְהוָה תִּגְמְלוּ־זֹאת, עַם נָבָל וְלֹא חָכָם; הֲלוֹא־הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ, הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ. (דברים לב, 6)

אמשול לכם משל שסיפרתי לקבוצת אנשים, שידועים כאנשים המצטיינים בעבודות גילוף עץ, כדי להמחיש את המחיר שישוע שילם לפדות אותנו מחטאינו.

המשך…

18 ביולי | מקום משלי

אני איבר בגוף המשיח

 וְאַתֶּם גּוּף הַמָּשִׁיחַ אַתֶּם וְאֵבָרָיו כָּל־אֶחָד לְפִי חֶלְקוֹ. (ראשונה לקורינתים יב, 27)

ישוע אמר שאם אמונתנו תהיה כגרגר חרדל (ר' מתי יז, 20), נוכל להזיז הרים. הכמות לא קובעת באמונה, אלא האיכות. אמונה ניתנת לאנשים מציאותיים וענווים.

מדוע אלוהים נותן לך מידה של אמונה? (ר' רומים יב, 3.) מפני שהוא יעד לך מקום מסויים בגוף המשיח. הוא הסמיך אותך לתפקיד מסויים כאיבר מסוים בגוף המשיח. האמונה שניתנה לך מיועדת לשמש את התפקיד המסוים שלך בגוף המשיח. אם הוא יעד אותך להיות "יד", הוא יתן לך אמונה של "יד". אם הוא יעד אותך להיות "אוזן", הוא יתן לך "אמונת אוזן". אם הוא יעד אותך להיות "בוהן", הוא יתן לך "אמונת בוהן". לפיכך, אם אתה בוהן שמנסה למלא את תפקיד האף, לא תהיה שום התאמה בין האמונה שניתנה לך לבין התפקיד שאתה מנסה למלא. הבעייה אינה חוסר אמונה, אלא שאתה מנסה ליישם את האמונה שלך במקום שאמונתך לא נועדה עבורו. אמונתך ניתנה לך על-מנת לשמש בתפקיד מסויים ומיקום מסויים בתוך גוף המשיח.

ידי פועלת בצורה נפלאה כיד. היא פותחת את ספר התנ"ך שלי והופכת בצורה נפלאה את הדפים. היא עושה כל מה שאני מבקש ממנה לעשות. מכל מקום, אם אני אנסה לבצע את הדברים האלה עם הרגל, אני בוודאי אתקל בבעיות.

אם אתה במאבק תמידי עבור אמונה בחייך, סביר להניח שאתה מבצע תפקיד לא נכון. אתה יד שמנסה להיות רגל, או להפך. זו דרכו של אלוהים להדריך אותך אל מקומך.

תודה לך ישוע שעשית אותי חלק מגופך. אני מכריז שאלוהים מדריך אותי למקום משלי, מפני שאני איבר בגוף המשיח. אמן.

אני קדוש/ה.

כַּאֲשֶׁר בָּחַר אֹתָנוּ בוֹ לִפְנֵי מוֹסְדוֹת תֵּבֵל לִהְיוֹת קְדשִׁים וּתְמִימִים לְפָנָיו בְּאַהֲבָה. (אפסים א, 4)

מה ההבדל בין ציות לאלוהים תחת התורה לציות תחת החסד? ציות הוא התכלית של שניהם (תורה וחסד), כל אחד בדרכו. ניקח לדוגמה מצווה פשוטה שניתנה בתורת משה וגם בברית החדשה באחת האיגרות. ניסוח המצווה זהה והיא תקפה בין אם אנו תחת התורה או תחת החסד.

אלוהים דיבר לבני ישראל באמצעות משה באומרו:

כִּי אֲנִי יְהוָה, הַמַּעֲלֶה אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לִהְיֹת לָכֶם לֵאלֹהִים; וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים, כִּי קָדוֹשׁ אָנִי. (ויקרא יא, 45)

המשך…

אני איבר בגוף המשיח

 וְאַתֶּם גּוּף הַמָּשִׁיחַ אַתֶּם וְאֵבָרָיו כָּל אֶחָד לְפִי חֶלְקוֹ. (ראשונה לקורינתים י״ב, 27)

הָעֵדָה… אֲשֶׁר הִיא גּוּפוֹ… (אפסים א, 23-22)

שאול מתאר בפסוקים האלה את מקומם של אנשי האלוהים עלי אדמות. שאול השתמש בדוגמאות מגוף האדם כדי להמחיש את העובדה שכמאמינים במשיח כולנו תלויים זה בזה; אנו זקוקים אחד לשני. המשך…

28 ביולי | קורבן חי

אני קדוש/ה. כַּאֲשֶׁר בָּחַר אֹתָנוּ בוֹ לִפְנֵי מוֹסְדוֹת תֵּבֵל לִהְיוֹת קְדשִׁים וּתְמִימִים לְפָנָיו בְּאַהֲבָה. (אפסים א, 4) ישוע שפך את דמו על-מנת לפדות אותנו, לקדשנו או במילים אחרות, להבדיל אותנו מהעולם. זה אפשרי לחיות במקום שבו החטא והשטן אינם יכולים לגעת בנו, מקום שבו אנו מוגנים ומקודשים באמצעות דמו של ישוע. אֲבָל אִם־נִתְהַלֵּךְ בָּאוֹר כַּאֲשֶׁר הוּא […]

אני קדוש/ה.

כַּאֲשֶׁר בָּחַר אֹתָנוּ בוֹ לִפְנֵי מוֹסְדוֹת תֵּבֵל לִהְיוֹת קְדשִׁים וּתְמִימִים לְפָנָיו בְּאַהֲבָה. (אפסים א, 4)

בימי התנ"ך, לאחר הקרבת הקורבן, היו רוחצים את הקורבן המת במים טהורים. בברית החדשה כתוב "…יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לֹא בְּמַיִם בִּלְבַד כִּי אִם־בַּמַּיִם וּבַדָּם…" (ראשונה ליוחנן ה, 6) הדם הוא הדם המכפר של המשיח שנשפך על הצלב והמים הינם המים הזכים של דבר אלוהים. המשיח פדנו בדמו, ולאחר מכן הוא מקדש אותנו ומטהר אותנו על-ידי רחיצה במים הזכים של דברו. (ר' אפסים ה, 25-26.)

המשך…

16 ביולי | למצוא את מקומנו

אני איבר בגוף המשיח

 וְאַתֶּם גּוּף הַמָּשִׁיחַ אַתֶּם וְאֵבָרָיו כָּל אֶחָד לְפִי חֶלְקוֹ. (ראשונה לקורינתים י״ב, 27)

כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ; כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ. (משלי כ״ז, 8)

ראיתם פעם ציפור שעזבה את קינה והתקשתה לחזור לשם? זהו ביטוי מובהק של חולשה ואומללות. התיאור הזה ממחיש במדויק את המהות של להיות מחוץ למקומך. פעמים רבות יעצתי לאנשים לעבור פיזית ממקום למקום. בדרך כלל אני אומר להם, "אחת הבעיות שלכם היא שאינכם נמצאים במקום הגיאוגרפי הנכון. זה לא המקום הנכון בשבילכם. אתם לא תשגשגו ממש עד שתמצאו את מקומכם." המשך…